Hebrew New Testament compared with Delitzsch translation from Greek

E-Mail Updates

Tell A Friend

Statement of Faith

Exchange Links

Main Menu

click here for

videos

“I am Alap, also Taw,” says the Master YHWH, Elohim; who is, and was, and is to come, the omnipotent."

Revelation 1:8

SHOPPING CART

ADDITIONAL LINKS

For Christians

For Jews

For Messianic Believers

Articles

The Aramaic English New Testament is being distributed by:

Netzari Press LLC

1701 Ellis St. Ste. 101

Bellingham, WA

98225-4650

(Brit Chadasha)

Frans Delitzsch (1813-1890) was a German Lutheran theologian who is best known for translating the Greek New Testament into Hebrew. Delitzsch is credited for defending the Jewish community from anti-Semitism and in 1886 he founded the Institutum Judaicum in Leipzig Germany, to provide missionary training for Protestant Christians to convert Jews.

Frans Delitzsch lived before the standardization of Modern Hebrew, prior to the re-establishment of the modern state of Israel. The Hebrew revival that ensued from the efforts of Herzl, Eliezer Ben Yehuda (1858-1922) and others were just beginning near the end of his life. Delitzsch died more than 50 years before the discoveries of the Dead Sea Scrolls, which have been vitally important in validating books of the Tanakh. They have also provided a far greater understanding of the cultural milieu that existed when the original New Testament was being penned.

Delitzsch was a brilliant scholar, but his work suffers from four main erroneous assumptions. The first of these assumptions was that Aramaic was not a well spoken language or well understood during the time of Y’shua (Jesus). Modern archaeology and historical research has established that Aramaic was the lingua franca of Israel during the days of Y'shua.[1] For the most part, the Dead Sea scrolls were written in Hebrew, but many were written in Aramaic. It is widely held by scholars, archeologists and historians today that the language (lingua franca) of Jews in Israel from approximately 200 BC to 200 CE was Aramaic. In addition, the Qumran also produced a much smaller number of Greek texts.

Delitzsch also erroneously assumed that the Westcott and Hort standardization represented an actual text from beginning to end, when in fact it was an amalgamation of several “families” of Greek texts that varied widely. By presenting his “unified Greek”, as the one and only Greek version, Delitzsch performed the scholarly equivalent of assuming that there is only one Christian denomination.

The third assumption Delitzsch made was that the Greek itself had no ancient challenger worth investigating. Even Brooke Foss Westcott (of Westcott and Hort fame), begged to differ with Delitzsch. Westcott boldly stated that anyone who disagreed that the New Testament was originally being written in Aramaic, was “incompetent”. Here is what Westcott had to say about that, with my emphases and footnotes:

"Moreover it is known that books were soon translated from Syriac into Greek, and while such an intercourse existed it is scarcely possible to believe that the Scriptures themselves remained untranslated. The same conclusion follows from the controversial writings of Bardesanes[2] which necessarily imply the existence of a Syriac Version of the Bible. Tertullian's example may show that he could hardly have refuted Marcion without the constant use of Scripture. And more than this, Eusebius tells us that Hegisippius 'made quotations from the Gospel according the Hebrews and the Syriac and especially from [writings in] the Hebrew language, showing thereby that he was a Christian of Hebrew descent. This testimony is valuable coming from the only early Greek writer likely to have been familiar with Syriac literature...

"Ephraem Syrus,[3] a deacon of Edessa, treats the Version in such a manner as to prove that it was already old in the fourth century. He quotes it as a book of established authority, calling it 'Our Version'; he speaks of the Translator one whose words were familiar; and though the dialects of the East are proverbially permanent, his explanations show that its language even in his time had become partially obsolete.

"Another circumstance serves to exhibit the venerable age of this Version. It was universally received by the different sects into which the Syrian church was divided in the fourth century, and so has continued current even to the present time. All the Syrian Christians, whether belonging to the Nestorian[4] , Jacobite[5] or Roman communion[6], conspire to hold the Peshitto authoritative and to use it in their public services. It must consequently have been established by familiar use before the first heresies arose or it could not have remained without a rival. Numerous versions or revisions of the New Testament were indeed made afterwards, for Syriac literature is peculiarly rich in this branch of theological criticism; but no one ever supplanted the Peshitto for ecclesiastical purposes...

"But meanwhile there is no sufficient reason to desert the opinion that has obtained the sanction of the most competent scholars, that its formation should be fixed to the first half of the second century. The text, even in its present revised form, exhibits remarkable agreement with the most ancient Greek Manuscripts and the earliest quotations from. The very obscurity that hangs over its origin is a proof of its venerable age, because it shows it grew up spontaneously in Christian congregations, and it was not the result of any public labour. Had it been a work of late date, of the third or fourth century, it is scarcely possible that its history should be so uncertain as it is."

Brooke Foss Westcott, "A General Survey of the History and Canon of the New Testament" (Seventh Edition, 1896), p. 244-8.

If the founder of the unified Greek text says not to ignore the Aramaic Peshitta as a valuable and very ancient witness, one would think Delitzsch was way out of line to use Westcott’s work and say otherwise, and perhaps the same should be considered for every other "scholar" who makes the same error.

A fourth assumption that Delitzsch made carries the broadest ramifications of them all: That the Greek New Testament has no serious problems, and therefore should be the standard bearer for “original New Testament thought” into Hebrew. Obviously, there are hundreds of places where the Greek itself was mistranslated, a small sampling of highlights might include:

1) Missing a full generation of Y’shua’s lineage in Matthew 1, in direct contradiction to the text in Matthew itself which requires 3 sets of 14 generations each.

2) Only a faulty translation would allow lepers to host dinner parties for Jews in a Jerusalem suburb. This is an impossibility within Jewish culture according to Leviticus 13:45-46, Matthew 26:6-7 and even good common sense.

3) Only a superficial translation would suggest the Pharisees in John’s Gospel didn’t know about the Jewish Exodus out of Egypt, or, where more than half a dozen prophets in the Tanakh were born.

4) Only a very poor mistranslation would err by advocating violations of Torah that would have been impossible for first century Jewish culture in Israel. For example, in Acts 8:27 a well known “eunuch” worships in the Temple contrary to Jewish law (Deuteronomy 23:1). Additionally, the tall tale of a judgment hearing where a woman was caught in the act of adultery in John 8, without her co-accused being present, without either party being questioned and then both parties being released without consequences is very contrary to Jewish law (Leviticus 20:10, Deuteronomy 17:6; 19:15, and please see Woman of John 8 in Appendix of AENT). In fairness to Greek translations however, the woman caught in adultery story did not appear in early Greek manuscripts or the Aramaic New Testament, it was clearly added much later.

Rather than decode Delitzsch's Hebrew translation from Greek, it would be far better to deal directly with the Greek he employed. Delitzsch simply threw up a false artifice of a Hebrew text that never officially existed and based his work on a “unified” Greek text that never existed in complete form. If anyone honestly desires a “Hebrew” New Testament that retains the original and ancient Hebraic teachings of Y'shua (a true Semitic original), the Hebrew lettered Aramaic English New Testament by Andrew Gabriel Roth is as close as it gets to the original autograph.

Translational & Related Conceptual Problems with Delitzsch's Hebrew

1) The Curious Case of Acts 20:28.

The Hebrew and English text of AENT reads as follows:

Take great care of yourselves, and of all the flock over which the Ruach haKodesh has established you as overseers for that you feed the assembly of Mashiyach, which he has acquired by his blood.

לעִדּתֶּה דּמשִיחָא

As is well documented in the AENT, l’eidata d’Meshikha is the original reading. However, over the centuries a growing heresy known as Monophysitism (literally, “one body”) alleged that Y’shua was not human at all, in neo-Gnostic overtones. Later Greek mss read, “that you feed the assembly of Elohim, which He purchased with His blood”, as if YHWH Himself can bleed!

One would have expected that Delitzsch, the great scholar that he was, would have picked one of these readings over the other. Instead he translated this as:

לָכֵן שִׁמְרוּ אֶת־נַפְשׁוֹתֵיכֶם וְאֶת־כָּל־הָעֵדֶר אֲשֶּׁר בּוֹ הֵקִים אֶתְכֶם

רוּחַ הַקֹּדֶשׁ לִפְקִידִים לִרְעוֹת אֶת־עֲדַת הָאָדוֹן אֲשֶּׁר קָנָה־לוֹ בְּדָמוֹ שֶׁלּוֹ

The key phrase here is et adat ha Adown, which is a nasty rendering because it leaves the very controversy about this important verse unresolved. In other words, by choosing Adown, which can equally apply either to the man Y’shua or to Master YHWH in heaven, Delitzsch irresponsibly “papers over’ the entire issue. That leaves the reader with not only an ambiguous reading, but, a false impression of unity that ignores linguistics and historical trends which have never been disputed!

2) Delitzsch waters down the Gospel of YHWH being Y’shua Mashiyach!

The use of Adown extends to 11 other passages where the Aramaic Peshitta unambiguously proclaims Master YHWH as Y’shua (please see “Divinity Passages” in the 3^rd edition of the AENT). Delitzsch never once calls him YHWH as a brief survey of this critical group reveals, probably because Delitzsch never understood the office of Mashiyach according to a Tanakh based Hebraic understanding.

Luke 2:11:

כִּי הַיּוֹם יוּלַּד לָכֶם מוֹשִׂיעַ אֲשֶׁר הוּא הַמָּשִׁיחַ הָאָדוֹן בְּעִיר דָּוִד

“…who is the Mashiyach who is the Master.”

What kind of Master, human or is this Master YHWH? A good answer, one way or the other, might be helpful when this issue comes up.

Acts 2:38:

וַיֹּאמֶר פֶּטְרוֹס אֲלֵיהֶם שׁוּבוּ מדַּרְכֵיכֶם וְהִטָּבְלוּ כָּל־אִישׁ מִכֶּם

לְשֵׁם יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ לִסְלִיחַת חֲטָאֵיכֶם וְקִבַּלְתֶּם אֶת־מַתְּנַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ׃

“…repent and be immersed to the name of Y’shua the Mashiyach for the remission of sins…”

But ancient Aramaic says:

in the name of Master YHWH-Y’shua

[wvuyE ay"rm'D hmevB

for the forgiveness of sins

ahej'x !q'bãwvul

While the Son of Man has authority on earth to forgive sin, he received that authority from YHWH, as the Aramaic reveals. Furthermore, he is no longer on earth at this time but has ascended to heaven as the Word of Elohim (Revelation 19:13). This brings the authority right back to YHWH but through His chosen vessel who is Mashiyach Y’shua. Delitzsch’s reading obscures a very beautiful truth.

Acts 10:36:

וְהוּא אֲדוֹן הַכֹּל

“…and he (Y’shua) is Master of all.”

Again, quite obvious and low-key since by definition Mashiyach is a master, an eternal king even, if we believe Scriptures like Daniel 7:1-13 literally. But again, something very important is missing:

He is Master YHWH of all!

lkãuD ay"rm' wn:h'

1 Corinthians 12:3:

לָכֵן אוֹדִיע אֶתְכֶם כִּי אֵין אִישׁ דֹּבֵר בְּרוּחַ אֱלֹהִים וְיֹאמַר לְיֵשׁוּעַ חֵרֶם וְגַם

לא יִקְרָא אִישׁ לְיֵשׁוּעַ אָדוֹן בִּלְתִּי אִם־בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ׃

“…and no one can say that Y’shua is the Master except by the Ruach HaKodesh.”

Again the question is: Master of what? Isn’t Mashiyach some kind of leader by definition? Even his enemies called him Rabbi!

1 Corinthians 15:47:

הָאָדָם הָרִאשׁוֹן מִן־הָאֲדָמָה הוּא

שׁל־עָפָר וְהָאָדָם הַשֵּׁנִי הוּא הָאָדוֹן מִן־הַשָּׁמָיִם׃

“…the second Adam is the Master from heaven.”

Could a human master come down from heaven and then be born on earth? Isn’t that paganism? If it is Almighty El Elyon YHWH using His unlimited power as prophesied, why not just say so then?

Philippians 2:11:

וְכָל־לָשׁוֹן תּוֹדֶה כִּי אָדוֹן יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ לִכְבוֹד אֱלֹהִים הָאָב׃

“…that Master Y’shua is the Mashiyach, to the glory of Elohim the Father.”

In the context of the New Testament you may have thought this was obvious and well established in the Gospels, but, the Greek hints at a higher meaning that isn’t even addressed with the use of kurios, which can refer to either a man or to YHWH Elohim. The Aramaic boldly proclaims:

ax'yvim [wvuyE wh ay"rm'D

“…that Master YHWH is the Mashiyach”

Why would Delitzsch want to water down the true redemptive message of the New Testament? He probably wouldn't, unless perhaps he anticipated pushback from the Jewish community. However, had Delitzsch closely studied the Aramaic New Testament he would have understood that the Greek texts contain liberal pagan elements that original Eastern Aramaic texts do not support. One thing is certain: MarYah (ay"rm) always refers to YHWH, never to a regular man.

In all fairness to Delitzsch, it should also be noted that, even today, precious few Messianic Jewish leaders understand these kinds of nuances within original Aramaic New Testament text. This very important discussion of how YHWH brought Salvation through the office of Mashiyach is addressed in an appendix entitled the “Divinity Passages” in the AENT, as referenced earlier.

3) Delitzsch is being mis-used for agendas he himself didn’t support.

Mashiyach said; “by their fruits, you shall know them”. How ironic that Delitzsch did a Hebrew translation of the New Testament, but, was also hostile against Torah-based Messianic (Nazarene) systematic theology. This manifests itself in a number of ways. First, listen to the “Christianese” language he engages in when explaining the book of Hebrews in the second part (table of contents) of his commentary:

Renewed warning against apostasy; By how much more glorious the revelation of the New Testament (which places us in living communion of the world to come) is than the revelation made to Israel on Mount Sinai…Divers admonitions to Christian virtues, especially to an imitation of the faith of their departed leaders, and also in contrast to the Levitical legal prescriptions and the Levitical divine service, both now done away with.

That sounds like any mainstream Protestant or Catholic Church today where anti-nomianism (anti-Torah) Replacement Theology is preached. The best one can offer about such statements is that they are extreme over-simplifications of full doctrine. Sure, in some ways the New Testament explains Sinai and puts it in context, but if Sinai passes away then so does the redemptive power of Y’shua himself. Y'shua is the goal of Torah (Aramaic), not its termination as postulated in the Greek texts. If a someone commits adultery, that cannot and will not make void the law against committing adultery. Y'shua magnified Torah to the point that if a man lusts after a woman with his eyes, then he has committed adultery in his heart! Consider also Acts 15:20 that prohibits; uncleaness of sacrifices (to idols), adultery (fornication), things that are strangled, and blood. These are four introductory level disciplines for Gentiles who put their trust in Y'shua and follow him. However, these laws originated, as Delitzsch would say, from "Levitical legal prescriptions", they are certainly not done away with according to the Ruach haKodesh (Holy Spirit) and all the Apostles who were present when this was clearly established.

The communion language need hardly be explained, but to teach that the Levitical laws are all done away with is totally inaccurate. Such teaching negates the fact that in the End of Days there will be souls from among the Gentiles who will return as priests and Levites, and they will be doing Temple sacrifices as a remembrance according to the Prophet Isaiah, Chapter 66.

Apart from Delitzsch's “play by play” notes, the table of contents shows the same tendency in his section headings:

THE ETERNAL AND ABSOLUTE HIGH PRIESTHOOD OF CHRIST AND ITS FINAL OPERATION SUPERSEDING ALL THE TYPES AND SHADOWS OF THE LAW.

Catch that? Those ALL CAPITAL LETTER WORDS are from Delitzsch himself, not I. Everyone knows that “shadows and types” includes all elements of Torah, rather than correctly saying that Torah (The Word - Devar) is the authority that led to its own goal, of Y’shua our Master. On one hand, theologians say that the Word became flesh and dwelt among us, bringing us life abundantly. Then, in the next breath they say that same Word is superseded by Mashiyach who ascended to His Father as; The Word. That kind of nasty rhetoric is also known as "circular reasoning."

But let’s go deeper still shall we? Let’s be fair to this man that some of our dear brethren would tout as having halachic authority for all the Messianic Jewish community:

Neither then is the sacrament of Holy Communion a sacrificial feast in the sense that the church can properly be said to offer anything in sacrifice [in order to partake of it. Rather, she partakes of that which has been offered for her]…In this sense the sacrifice of Christ once offered, and the oft repeated sacramental feast upon that sacrifice of which His church partakes, may be regarded as one great sacrificial action, consisting on the one hand in an objective atonement, and in the other in the application and appropriation of its fruits.

-Commentary on the Epistle to the Hebrews, “Sacrificial Character of the Lord’s Supper”, p. 483

Thankfully, Delitzsch stops short of applying a Hellenistic pagan viewpoint to “Holy Communion” in the next paragraph. Nevertheless, he is clearly talking about a Western Christian rite of “Holy Communion” being a single continuous action from Y’shua’s sacrifice when Y’shua himself said, “Do this in remembrance of me.” Meaning symbolically and clearly without the power of the resurrection that was yet ahead of him! The next line, “the sacrifice on which His church partakes” more than suggests that the church has replaced both Israel and Torah, even if that replacement is a Lutheran Protestant formulation rather than a Roman Catholic one.

Anyone would expect this from a 19^th century Lutheran pastor, as Delitzsch was, so neither should anyone expect that Delitzsch would understand the Netzarim Messianic Faith which was Once Delivered to the righteous, these are two very different ideals. Yet, it is fascinating that Delitzsch would still be “abused” from within the Messianic Jewish community by these same folks who subscribe to the rabbinical ban against uttering the Name of YHWH (Yahweh).

There are numerous anti-sacred Name Messianic folk who promote Delitzsch's Hebrew text as though it were original Scripture! But, in doing so, they willfully ignore Delitzsch's own preference of using the Sacred Name. Delitzsch followed the convention of his day, he used “Jehovah” in his English texts and commentaries, but look at what happens in his Hebrew text:

Matthew 1:20 הוּא חשֵׁב כָּזֹאת וְהִנֵּה מַלְאַךְ יְהֹוָה נִרְאָה אֵלָיו בַּחֲלוֹם וַיֹּאמַר יוֹסֵף בֶּן־דָּוִד אַל־תִּירָא מִקַּחַת אֵת מִרְיָם אִשְׁתֶּךָ כִּי הַנּוֹצָר בְּקִרְבָּה מֵרוּחַ הַקֹּדֶשׁ הוּא׃

22 וְכָל־זֹאת הָיְתָה לְמַלֹּאת אֶת־דְּבַר יְהֹוָה אֲשֶׁר־דִּבֶּר בְּיַד הַנָּבִיא לֵאמֹר׃

Matthew 1:24 וַיִּיקַץ יוֹסֵף מִשְׁנָתוֹ וַיַּעַשׂ כַּאֲשֶׁר צִוָּהוּ מַלְאַךְ יְהֹוָה וַיֶּאֱסֹף אֶת־אִשְׁתּוֹ אֶל בֵּיתוֹ׃

Matthew 2:13 הֵם הָלְכוּ מִשָׁם וְהִנֵּה מַלְאַךְ יְהֹוָה נִרְאָה אֶל־יוֹסֵף בַּחֲלוֹם לֵאמֹר קוּם קַח אֶת־הַיֶּלֶד וְאֶת־אִמּוֹ וּבְרַח־לְךָ מִצְרַיְמָה וֶהְיֵה־שָׁם עַד־אִם אָמַרְתִּי אֵלֶיךָ כִּי הוֹרְדוֹס מְבַקֵּשׁ אֶת־נֶפֶשׁ הַנַּעַר לְקַחְתָּהּ׃

Matthew 2:15 וַיְהִי־שָׁם עַד מוֹת הוֹרְדוֹס לְמַלֹּאת אֶת־דְּבַר יְהֹוָה בְּיַד הַנָּבִיא לֵאמֹר מִמִּצְרַיִם קָרָאתִי לִבְנִי׃

Matthew 2:19 וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת הוֹרְדוֹס וְהִנֵּה מַלְאַךְ יְהֹוָה נִרְאָה בַחֲלוֹם אֶל־יוֹסֵף בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם׃

Matthew 3:3 כִּי זֶה הוּא אֲשֶׁר נִבָּא עָלָיו יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא לֵאמֹר קוֹל קוֹרֵא בַמִּדְבָּר פַּנּוּ דֶּרֶךְ יְהֹוָה יַשְׁרוּ מְסִלּוֹתָיו׃

Matthew 4:4 וַיַּעַן וַיֹּאמַר הֵן כָּתוּב לֹא עַל־הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָאָדָם כִּי עַל־כָּל־מוֹצָא פִי־יְהֹוָה׃

Matthew 4:7 וַיֹּאמֶר אֵלָיו יֵשׁוּעַ וְעוֹד כָּתוּב לֹא תְנַסֶּה אֵת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ׃

Matthew 21:9 וַהֲמוֹן הָעָם הָהֹלְכִים לְפָנָיו וְאַחֲרָיו קָרְאוּ לֵאמֹר הוֹשַׁע־נָא לְבֶן־דָּוִד בָּרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יְהֹוָה הוֹשַׁע־נָא בַּמְּרוֹמִים׃

Delitzsch clearly restores the Name of YHWHיְהֹוָה in his Hebrew translation. There are 182 places where Delitzsch restored the name of Yahweh. For Delitzsch to put the name of YHWH within his Hebrew New Testament meant he did not subscribe to the ban against the Name of YHWH, as many of his supporters do today. The Vatican has also recently elected to uphold the rabbinical ban against vocalizing the Name of YHWH. However, for those who choose to live by the Word of YHWH, according to the revelation of Y'shua as Mashiyach, the Name of YHWH is an integral differentiation between Truth and religions (rhetoric) of men. The revelation of YHWH's Mashiyach is bound together within the revelation that YHWH is One and His Name One. Those verses in Delitzsch's Hebrew New Testament that restore the Name Above All Names, are listed at the bottom of this page.

Wrapping Up: The Differences in all the Sources

Let's be clear: Frans Delitzsch is to be respected and appreciated for who he was and what he accomplished in his lifetime as a Lutheran pastor. We should take him for who he was as a man, a Lutheran Christian and a scholar, rather than make him into something he never was.

We need to face the reality that Delitzsch made and used his Hebrew New Testament to bridge Jews into Christianity, which may be why he deliberately obscured the message that YHWH is Y’shua the Mashiyach. Delitzsch gave his ultimate endorsement to the “unified Greek” that never existed, which led him away from the only Semitic witness that was anciently there for all parts of the Renewed Covenant, Aramaic. Delitzsch did in his day what millions of Christians and Messianic Jews are doing today, they willfully turn their backs on ancient and reliable textual sources and put their trust in denominationally based "approved", "received", and fictitious "New Testaments".

In doing this great work, Delitzsch also helped sell what is, even now, the most successful Hebrew New Testament ever published. An admirable effort for his day, even as his contemporary Alfred Edersheim also did great work to introduce the relevancy of the Talmud to his Christian audience. Even today, his work is relevant for showing the interpretive history of the Critical Greek text through a Hebraic mindset. Owing to the fact that in his day, there was no Modern Hebrew dialect that Delitzsch rooted his vocabulary, grammar and morphology in the Biblical Hebrew of the Tanakh. That fact alone has made his work a very interesting bridge for Hebrew Tanakh students to also consider the beautiful harmony that exists between the Tanakh and the original Semitic New Testament. But, in the nearly 130 years that have passed from his day, that bridge is far from the strongest choice today.

For those who are being called to a deeper understanding of the New Testament, it must also be noted that the Aramaic English New Testament, featured on this website, is the only New Testament available that corrects the hundreds of errors in all families of Greek manuscripts. Only the AENT restores the original and most ancient Aramaic text, even against the 1905-20 Critical Text used by the majority of Aramaic scholars. But we must always bear in mind what is reconstructed and what is speculative, regardless as to the overall effectiveness of the endeavor, and what has always been with us because it was never lost in the first place.

[1] For more information please consult AENT DVD #1: The Journey to Common Ground lecture. This is accepted by a large percentage (90%) of all biblical scholars today. Some well established mainstream works that delve into this reasoning include Old Testament Survey (Eerdmans: 1981) by William La Sor and the famous Marginal Jew series by John Meier.

[2] Dead by the year 222 CE according to the Catholic Encyclopedia (1913), from www.newadvent.org.

[3] Dead by the year 373, according to the Catholic Encyclopedia (1913), from www.newadvent.org.

[4] a.k.a. the Church of the East, or COE.

[5] a.k.a. the Syrian Orthodox Church, or SOC.

[6] Probably a reference to the Chaldean Catholic Church, which joined to Rome in the 16^th century, apart from the SOC which did the same thing centuries earlier.

Hebrew lettered Aramaic English New Testament

(Once player has started you may double click on the video to view it in full screen)

(Click here for same video on youtube)

The 182 places where Frans Delitzsch restored the name of Yahweh יְהֹוָה within the New Testament:

Matthew 21:42 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ הֲכִי לֹא־קְרָאתֶם בַּכְּתוּבִים אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה מֵאֵת יְהֹוָה הָיְתָה זֹּאת הִיא נִפְלָאת בְּעֵינֵינוּ׃

Matthew 22:37 וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ אֵלָיו וְאָהַבְתָּ אֵת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל־לְבָבְךָ וּבְכָל־נַפְשְׁךָ וּבְכָל־מַדָּעֶךָ׃

Matthew 22:44 נְאוּם יְהוָה לַאדֹנִי שֵׁב לִימִינִי עַד־אָשִׁית אֹיְבֶיךָ הֲדֹם לְרַגְלֶיךָ׃

Matthew 23:39 כִּי אֲנִי אֹמֵר לָכֶם מֵעַתָּה לֹא תִרְאוּנִי עַד אֲשֶׁר תֹּאמְרוּ בָּרוּך הַבָּא בְּשֵׁם־יְהֹוָה׃

Matthew 27:10 וַיִתְּנוּ אֹתָם אֶל־שְׂדֵה הַיּוֹצֵר כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה אוֹתִי׃

Matthew 28:2 וְהִנֵּה רָעָשׁ גָּדוֹל הָיָה כִּי־מַלְאַךְ יְהֹוָה יָרַד מִן־הַשָּׁמַיִם וַיִּגַּשׁ וַיָּגֶל אֶת־הָאֶבֶן מִן־הַפֶּתַח וַיֵּשֶׁב עָלֶיהָ׃

Mark 1:3 קוֹל קוֹרֵא בַמִּדְבָּר פַּנּוּ דֶּרֶךְ יְהֹוָה יַשְּׁרוּ מְסִלּוֹתָיו׃

Mark 5:19 וְלֹא הִנִּיחַ לוֹ וַיֹּאמֶר אֵלָיו שׁוּב לְבֵיתְךָ אֶל־מִשְׁפַּחְתֶּךָ וְהַגֵּד לָהֶם אֶת־הַגְּדֹלוֹת אֲשֶׁר־עָשָׂה לְךָ יְהֹוָה וַיְחוּנֶּךָּ׃

Mark 11:9 וְהַהֹלְכִים לְפָנָיו וְאַחֲרָיו צָעֲקוּ לֵאמֹר הוֹשַׁע־נָא בָּרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יְהֹוָה׃

Mark 11:10 בְּרוּכָה מַלְכוּת דָּוִד אָבִינוּ הַבָּאָה בְּשֵׁם יְהֹוָה הוֹשַׁע־נָא בַּמְּרוֹמִים׃

Mark 12:11 מֵאֵת יְהֹוָה הָיְתָה זֹּאת הִיא נִפְלָאת בְּעֵינֵינוּ׃

Mark 12:29 וַיַּעַן אֹתוֹ יֵשׁוּעַ הָרִאשֹׁנָה לְכָל־הַמִּצְוֹת שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ יְהֹוָה אֶחָד׃

Mark 12:30 וְאָהַבְתָּ אֵת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל־לְבָבְךָ וּבְכָל־נַפְשְׁךָ וּבְכָל־מַדָּעֲךָ וּבְכָל־מְאֹדֶךָ זֹאת הִיא הַמִּצְוָה הָרִאשֹׁנָה׃

Mark 12:36 הֲלֹא דָוִד אָמַר בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ נְאוּם יְהֹוָה לַאֲדֹנִי שֵׁב לִימִינִי עַד־אָשִׁית אֹיְבֶיךָ הֲדֹם לְרַגְלֶיךָ׃

Mark 13:20 וְלוּלֵי קִצֵּר יְהֹוָה אֶת־הַיָּמִים הָהֵם לֹא־יִוָּשַׁע כָּל־בָּשָׂר אַךְ לְמַעַן הַבְּחִירִים אֲשֶׁר בָּחַר בָּם קִצֵּר אֶת־הַיָּמִים׃

Luke 1:6 וּשְׁנֵיהֶם צַדִּיקִים לִפְנֵי הָאֱלֹהִים וְהֹלְכֵי תֹם בְּכָל־מִצְוֹת יְהֹוָה וּבְחוּקֹּתָיו׃

Luke 1:9 לְהַקְטִיר קְטֹרֶת לְפִי גוֹרָלוֹ כְּמִשְׁפַּט עֲבוֹדַת הַכֹּהֲנִים וַיָּבֹא אֶל־הֵיכַל יְהֹוָה׃

Luke 1:11 וְהִנֵּה מַלְאַךְ יְהֹוָה נִרְאָה אֵלָיו עֹמֵד מִימִין מִזְבַּח הַקְּטֹרֶת׃

Luke 1:15 כִּי־גָדוֹל יִהְיֶה לִפְנֵי יְהֹוָה וְיַיִן וְשֵׁכָר לֹא יִשְׁתֶּה וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ יִמָּלֵא מִבֶּטֶן אִמּוֹ׃

Luke 1:16 וְרַבִּים מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל יָשִׁיב אֶל־יְהֹוָה אֱלֹהֵיהֶם׃

Luke 1:25 כָּכָה עָשָׂה לִי יְהֹוָה בִּימֵי פָקְדוֹ אוֹתִי לֶאֱסֹף אֶת־חֶרְפָּתִי מִבְּנֵי אָדָם׃

Luke 1:28 וַיָּבֹא הַמַּלְאָךְ הַחַדְרָה וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ שָׁלוֹם לָךְ אֵשֶׁת־חֵן יְהֹוָה עִמָּךְ בְּרוּכָה אַתְּ בַּנָּשִׁים׃

Luke 1:38 וַתֹּאמֶר מִרְיָם הִנְנִי שִׁפְחַת יְהֹוָה יְהִי־לִי כִּדְבָרֶךָ וַיֵּצֵא מֵאִתָּהּ הַמַּלְאָךְ׃

Luke 1:45 וְאַשְׁרֵי הַמַּאֲמִינָה כִּי הִמָּלֵא יִמָּלֵא אֲשֶׁר דּוּבַּר־לָהּ מֵאֵת יְהֹוָה׃

Luke 1:46 וַתֹּאמֶר מִרְיָם רוֹמֲמָה נַפְשִׁי אֶת־יְהֹוָה׃

Luke 1:58 וַיִּשְׁמְעוּ שְׁכֵנֶיהָ וּקְרוֹבֶיהָ כִּי־הִגְדִּיל יְהֹוָה אֶת־חַסְדּוֹ עִמָּהּ וַיִּשְׂמְחוּ אִתָּה׃

Luke 1:66 וַיָּשִׂימוּ כָל־הַשֹּׁמְעִים אֶל־לִבָּם לֵאמֹר מָה־אֵפוֹא יִהְיֶה הַיֶּלֶד הַזֶּה וְיַד־יְהֹוָה הָיְתָה עִמּוֹ׃

Luke 1:68 בָּרוּךְ יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל כִּי פָקַד אֶת־עַמּוֹ וַיִּשְׁלַח לוֹ פְּדוּת׃

Luke 1:76 וְאַתָּה הַיֶּלֶד נְבִיא עֶלְיוֹן יִקָּרֵא לָךְ כִּי לִפְנֵי יְהֹוָה תֵּלֵךְ לְפַנּוֹת אֶת־דְּרָכָיו׃

Luke 2:9 וְהִנֵּה מַלְאַךְ יְהֹוָה נִצָּב עֲלֵיהֶם וּכְבוֹד יְהֹוָה הוֹפִיעַ עֲלֵיהֶם מִסָּבִיב וַיִּירְאוּ יִרְאָה גְדוֹלָה׃

Luke 2:15 וַיְהִי כַּאֲשֶׁר עָלוּ מֵעֲלֵיהֶם הַמַּלְאָכִים הַשָּׁמָיְמָה וַיֹּאמְרוּ הָרֹעִים אִישׁ אֶל־רֵעֵהוּ נַעְבְּרָה־נָּא עַד בֵּית־לֶחֶם וְנִרְאֶה הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה אֲשֶׁר הוֹדִיעָנוּ יְהֹוָה׃

Luke 2:22 וַיִּמְלְאוּ יְמֵי טָהֳרָם כְּתוֹרַת מֹשֶׁה וַיַּעֲלוּהוּ יְרוּשָׁלַיִם לְהַעֲמִידוֹ לִפְנֵי יְהֹוָה׃

Luke 2:23 כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת יְהֹוָה כָּל־זָכָר פֶּטֶר רֶחֶם יִקָּרֵא קֹדֶשׁ לַיְהֹוָה׃

Luke 2:24 וּלְהַקְרִיב קָרְבָּן כְּמִצְוַת תּוֹרַת יְהֹוָה שְׁתֵּי תֹרִים אוֹ שְׁנֵי בְּנֵי יוֹנָה׃

Luke 2:26 וְלוֹ נִגְלָה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ כִּי לֹא יִרְאֶה־מָּוֶת עַד אִם־רָאָה אֶת־מְשִׁיחַ יְהֹוָה׃

Luke 2:39 וַיְכַלּוּ אֶת־הַכֹּל כְּתוֹרַת יְהֹוָה וַיָּשׁוּבוּ הַגָּלִילָה אֶל־נְצֶרֶת עִירָם׃

Luke 3:4 כַּכָּתוּב בְּסֵפֶר דִּבְרֵי יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא קוֹל קוֹרֵא בַמִּדְבַּר פַּנּוּ דֶּרֶךְ יְהֹוָה יַשְּׁרוּ מְסִלּוֹתָיו׃

Luke 4:4 וַיַּעַן אֹתוֹ יֵשׁוּעַ הֵן כָּתוּב כִּי לֹא עַל־הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָאָדָם כִּי עַל־כָּל־מוֹצָא פִי־יְהֹוָה׃

Luke 4:12 וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֵלָיו הֵן נֶאֱמַר לֹא תְנַסֶּה אֵת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ׃

Luke 4:18 רוּחַ אֲדֹנָי יֱהוֹה עָלָי יַעַן מָשַׁח אֹתִי לְבַשֵׂר עֲנָוִים׃

Luke 5:17 וַיְהִי הַיּוֹם וְהוּא מְלַמֵּד וּפְרוּשִׁים וּמוֹרֵי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר בָּאוּ מִכָּל־כְּפָרֵי הַגָּלִיל וּמִיהוּדָה וִירוּשָׁלָיִם ישְׁבִים שָׁם וַתְּהִי־בוֹ גְּבוּרַת יְהֹוָה לִרְפּוֹא׃

Luke 10:27 וַיַּעַן וַיֹּאמַר וְאָהַבְתָּ אֵת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל־לְבָבְךָ וּבְכָל־נַפְשְׁךָ וּבְכָל־מְאֹדְךָ וּבְכָל־מַדָּעֲךָ וְאֶת־רֵעֲךָ כָּמוֹךָ׃

Luke 13:35 הִנֵּה בֵיתְכֶם יֵעָזֵב לָכֶם שָׁמֵם וַאֲנִי אֹמֵר לָכֶם כִּי־רָאֹה לֹא תִרְאוּנִי עַד־בּוֹא הָעֵת אֲשֶׁר תֹּאמְרוּ בָּרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יְהֹוָה׃

Luke 19:38 בָּרוּך הַמֶּלֶךְ הַבָּא בְּשֵׁם יְהֹוָה שָׁלוֹם בַּשָּׁמַיִם וְכָבוֹד בַּמְּרוֹמִים׃

Luke 20:37 וְגַם־מֹשֶׁה רָמַז בַּסְּנֶה שֶׁיָּקוּמוּ הַמֵּתִים בְּקָרְאוֹ אֶת־יְהֹוָה אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב׃

Luke 20:42 וְדָוִד בְּעַצְמוֹ אָמַר בְּסֵפֶר תְּהִלִּים נְאוּם־יְהֹוָה לַאדֹנִי שֵׁב לִימִינִי׃

John 1:23 וַיֹּאמֶר אֲנִי קוֹל קוֹרֵא בַמִּדְבָּר פַּנוּ דֶּרֶך יְהֹוָה כַּאֲשֶׁר אָמַר יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא׃

John 6:45 הֲלֹא כָתוּב בַּנְּבִיאִים וְכָל־בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי יְהֹוָה לָכֵן כֹּל אֲשֶׁר שָׁמַע מִן־הָאָב וְלָמַד יָבֹא אֵלָי׃

John 12:13 וַיִּקְחוּ בְיָדָם כַּפּוֹת תְּמָרִים וַיֵּצְאוּ לִקְרָאתוֹ וַיָּרִיעוּ לֵאמֹר הוֹשַׂע־נָא בָּרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יְהֹוָה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל׃

John 12:38 לְמַלֹּאת דְּבַר יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא אֲשֶׁר אָמָר יְהֹוָה מִי הֶאֱמִין לִשְׁמוּעָתֵנוּ וּזְרוֹעַ יְהֹוָה עַל־מִי נִגְלָתָה׃

Acts 1:24 וַיִּתְפַּלְלוּ וַיֹּאמְרוּ אַתָּה יְהֹוָה הַיּוֹדֵעַ כָּל־הַלְּבָבוֹת הַרְאֵה־נָא מִן־הַשְּׁנַיִם הָאֵלֶּה אֶת־הָאֶחָד אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בּוֹ׃

Acts 2:20 הַשֶּׁמֶשׁ יֵהָפֵךְ לְחשֶׁך וְהַיָּרֵחַ לְדָם לִפְנֵי בּוֹא יוֹם יְהֹוָה הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא׃

Acts 2:21 וְהָיָה כֹּל אֲשֶׁר־יִקְרָא בְּשֵׁם־יְהֹוָה יִמָּלֵט׃

Acts 2:25 כִּי־דָוִד אֹמֵר עָלָיו שִׁוִּיתִי יְהֹוָה לְנֶגְדִּי תָמִיד כִּי מִימִינִי בַּל־אֶמּוֹט׃

Acts 2:34 כִּי דָוִד לֹא עָלָה הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה הוּא אֹמֵר נְאוּם־יְהֹוָה לַאדֹנִי שֵׁב לִימִינִי׃

Acts 2:39 כִּי לָכֶם הַהַבְטָחָה וְלִבְנֵיכֶם וּלְכֹל הָרְחוֹקִים לְכָל־אֲשֶׁר קֹרֵא יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ לָהֶם׃

Acts 3:20 לְמַעַן אֲשֶׁר־יָבֹאוּ יְמֵי רְוָחָה מִלִּפְנֵי יְהֹוָה וְיִשְׁלַח אֶת־אֲשֶׁר יְעָדוֹ לָכֶם מִקֶּדֶם אֶת־יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ׃

Acts 3:22 הֵן מֹשֶׁה אָמַר אֶל־אֲבוֹתֵינוּ נָבִיא יָקִים לָכֶם יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם מִקֶּרֶב אֲחֵיכֶם כָּמֹנִי אֵלָיו תִּשְׁמָעוּן כְּכֹל אֲשֶׁר יְדַבֵּר אֲלֵיכֶם׃

Acts 4:26 יִתְיַצְּבוּ מַלְכֵי אֶרֶץ וְרוֹזְנִים נוֹסְדוּ יָחַד עַל־יְהֹוָה וְעַל־מְשִׁיחוֹ׃

Acts 5:9 וַיֹּאמֶר פֶּטְרוֹס אֵלֶיהָ לָמָּה־זֶּה נוֹעַצְתֶּם לְנַסּוֹת אֶת־רוּחַ יְהֹוָה הִנֵּה בַפֶּתַח רַגְלֵי הַמְקַבְּרִים אֶת־אִישֵׁךְ וְנָשְׂאוּ אֹתָךְ הַחוּצָה׃

Acts 5:19 וַיְהִי בַּלַּיְלָה וַיִּפְתַּח מַלְאַךְ יְהֹוָה אֶת־דַּלְתֵי בֵית־הַכֶּלֶא וַיּוֹצִיאֵם לֵאמֹר׃

Acts 7:31 וַיַּרְא מֹשֶׁה וַיִּתְמַהּ עַל־הַמַּרְאֶה וּבְסוּרוֹ לִרְאוֹת וַיְהִי־קוֹל יְהֹוָה אֵלָיו׃

Acts 7:33 וַיֹּאמֶר אֵלָיו יְהֹוָה שַׁל נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו אַדְמַת־קֹדֶשׁ הוּא׃

Acts 7:37 הוּא מֹשֶׁה אֲשֶׁר אָמַר אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל נָבִיא מִקֶּרֶב אֲחֵיכֶם כָּמֹנִי יָקִים לָכֶם יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם אֵלָיו תִּשְׁמָעוּן׃

Acts 7:49 הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי אֵי־זֶה בַיִת אֲשֶׁר תִּבְנוּ־לִי אָמַר יְהֹוָה וְאֵי־זֶה מָקוֹם מְנוּחָתִי׃

Acts 7:60 וַיִּכְרַע עַל־בִּרְכָּיו וַיִּזְעַק קוֹל גָּדוֹל יְהֹוָה אַל־תִּשְׁמֹר לָהֶם אֶת־הַחֵטְא הַזֶּה וַיְהִי אַחֲרֵי דַבְּרוֹ כַּדָּבָר הַזֶּה וַיִּישָׁן׃

Acts 8:24 וַיַּעַן שִׁמְעוֹן וַיֹּאמַר הַעְתִּירוּ אַתֶּם בַּעֲדִי אֶל־יְהֹוָה לְבִלְתִּי־בוֹא עָלַי דָּבָר מִכֹּל אֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם׃

Acts 8:25 וְהֵמָּה הֵעִידוּ וְדִבְּרוּ אֶת־דְּבָר יְהֹוָה וַיָּשׁוּבוּ יְרוּשָׁלָיִם וַיְבַשְּׂרוּ אֶת־הַבְּשׂוֹרָה בִּכְפָרִים רַבִּים אֲשֶׁר לַשֹּׁמְרוֹנִים׃

Acts 8:26 וַיְדַבֵּר מַלְאַךְ־יְהֹוָה אֶל־פִילִפּוֹס לֵאמֹר קוּם לֵךְ הַנֶּגְבָּה עַל־הַדֶּרֶךְ הַיֹּרֶדֶת מִירוּשָׁלַיִם עַזָּתָה וְהִיא חֲרֵבָה׃

Acts 8:39 וַיְהִי כִּי עָלוּ מִן־הַמַּיִם וַיִּשָׂא רוּחַ יְהֹוָה אֶת־פִילִפּוֹס וְהַסָּרִיס לֹא רָאָהוּ עוֹד וַיֵּלֵךְ לְדַרְכּוֹ שָׂמֵחַ׃

Acts 11:21 וַתְּהִי עִמָּהֶם יַד־יְהֹוָה וְרַבִּים הֶאֱמִינוּ וַיָּשׁוּבוּ אֶל־הָאָדוֹן׃

Acts 12:7 וְהִנֵּה מַלְאַךְ יְהֹוָה נִצָּב עָלָיו וְאוֹר נָגַהּ בַּחֶדֶר וַיִּסְפֹּק עַל־יֶרֶךְ פֶּטְרוֹס וַיְעִירֵהוּ לֵאמֹר קוּם מְהֵרָה וַיִּפְּלוּ מוֹסְרוֹתָיו מֵעַל יָדָיו׃

Acts 12:23 וַיַּכֵּהוּ מַלְאַךְ־יְהֹוָה פִּתְאֹם עֵקֶב אֲשֶׁר לֹא־נָתַן כָּבוֹד לֵאלֹהִים וַיֹּאכְלוּהוּ תוֹלָעִים וַיָּמֹת׃

Acts 13:2 וַיְהִי בְּשָׁרֲתָם בְּשֵׁם יְהֹוָה וּבְצוּמָם וַיֹּאמֶר רוּחַ הַקֹּדֶשׁ הַבְדִּילוּ לִי אֵת בַּר־נַבָּא וְאֶת־שָׁאוּל לַמְּלָאכָה אֲשֶׁר קְרָאתִים לָהּ׃

Acts 13:10 וַיֹּאמֶר אַתָּה הַמָּלֵא כָל־מִרְמָה וְכָל־עַוְלָה בֶּן־בְּלִיַּעַל וְשׂוֹנֵא כָל־צֶדֶק הֲלֹא תֶחְדַּל לְסַלֵּף אֶת־דַּרְכֵי יְהֹוָה הַיְשָׁרִים׃

Acts 13:11 וְעַתָּה הִנֵּה יַד־יְהֹוָה בְּךָ וְהָיִיתָ עִוֵּר וְלֹא תִרְאֶה אֶת־הַשֶּׁמֶשׁ עַד־עֵת מוֹעֵד וַתִּפֹּל עָלָיו פִּתְאֹם אֲפֵלָה וַחֲשֵׁכָה וַיִּפֶן הֵנָּה וָהֵנָּה וַיְבַקֵּשׁ אִישׁ לְהוֹלִיכוֹ בְיָדוֹ׃

Acts 13:44 וּבַשַּׁבָּת הַשֵּׁנִית נִקְהֲלָה כִּמְעַט כָּל־הָעִיר לִשְׁמֹעַ אֶת־דְּבַר יְהֹוָה׃

Acts 13:47 כִּי כֵן אָמַר לָנוּ יְהֹוָה נְתַתִּיךָ לְאוֹר גּוֹיִם לִהְיוֹת יְשׁוּעָתִי עַד־קְצֵה הָאָרֶץ׃

Acts 13:48 וַיִּשְׁמְעוּ הַגּוֹיִם וַיִּשְׂמְחוּ וַיְהַלֲלוּ אֶת־דְּבַר יְהֹוָה וַיַּאֲמִינוּ כֹּל אֲשֶׁר הָיוּ מְזוּמָּנִים לְחַיֵּי עוֹלָם׃

Acts 13:49 וַיִּפְרֹץ דְּבַר־יְהֹוָה בְּכָל־הַמָּקוֹם׃

Acts 14:3 וַיֵּשְׁבוּ־שָׁם יָמִים רַבִּים וַיְלַמֵּדוּ וּמָעוּזָּם יְהֹוָה הַמֵּעִיד עַל־דְּבַר חַסְדּוֹ בַּעֲשׂוֹתוֹ עַל־יָדָם אֹתוֹת וּמוֹפְתִים׃

Acts 14:25 וַיַּשְׁמִיעוּ אֶת־דְּבַר יְהֹוָה בְּפֶרְגִּי וַיֵּרְדוּ אֶל־אַטַּלְיָא׃

Acts 15:17 לְמַעַן יִדְרְשׁוּ שְׁאֵרִית אָדָם אֶת־יְהֹוָה וְכָל־הַגּוֹיִם אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמִי עֲלֵיהֶם נְאוּם־יְהֹוָה עֹשֶׂה כָל־אֵלֶּה׃

Acts 15:35 וּפוֹלוֹס וּבַר־נַבָּא יָשְׁבוּ בְּאַנְטְיוֹכְיָא וַיְלַמְּדוּ וַיְבַשְּׂרוּ אֶת־דְּבַר יְהֹוָה הֵמָּה וְגַם־רַבִּים אֲחֵרִים עִמָּם׃

Acts 15:36 וַיְהִי מִקֵּץ יָמִים וַיֹּאמֶר פּוֹלוֹס אֶל־בַּר־נַבָּא לְכָה וְנָשׁוּבָה וְנִפְקְדָה אֶת־אַחֵינוּ בְּכָל־עִיר וָעִיר אֲשֶׁר קָרָאנוּ־שָׁם אֶת־דְּבַר יְהֹוָה וְנִרְאֶה מָה הֵמָּה׃

Acts 15:40 וּפוֹלוֹס בָּחַר־לוֹ אֶת־סִילָא וַיִּמְסְרוּהוּ הָאַחִים אֶל־חֶסֶד יְהֹוָה וַיֵּצֵא׃

Acts 16:14 וְאִשָּׁה יִרְאַת אֱלֹהִים וּשְׁמָה לוּדְיָא מֹכֶרֶת אַרְגָּמָן מֵעִיר תִּיאֲטִירָא שָׁמְעָה וַיִּפְתַּח יְהֹוָה אֶת־לִבָּהּ לְהַקְשִׁיב אֶל־דִּבְרֵי פוֹלוֹס׃

Acts 16:32 וַיַּגִּידוּ־לוֹ אֶת־דְּבַר יְהֹוָה וּלְכֹל אֲשֶׁר בְּבֵיתוֹ׃

Acts 18:21 כִּי נִפְטַר מֵהֶם וַיֹּאמֶר חַיָּב אֲנִי לָחֹג אֶת־הֶחָג הַבָּא בִּירוּשָׁלַיִם וְאַחֲרֵי־כֵן אָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם אִם־יִרְצֶה יְהֹוָה וַיֵּלֶךְ בָּאֳנִיָּה מִן־אֶפֶסוֹס׃

Acts 19:20 וּדְבָר יְהֹוָה גָּבַר מְאֹד וַיֵּלֶךְ הָלֹךְ וְחָזֵק׃

Acts 19:23 וַתְּהִי בָּעֵת הַהִיא מְהוּמָה גְדוֹלָה עַל־אֹדוֹת דֶּרֶךְ יְהֹוָה׃

Acts 20:25 וְעַתָּה הִנֵּה אָנֹכִי יֹדֵעַ כִּי אַתֶּם כֻּלְּכֶם אֲשֶׁר הִתְהַלַּכְתִּי בְּקִרְבְּכֶם הַלוֹךְ וְהַשְׁמֵעַ אֶת־מַלְכוּת יְהֹוָה כִּי לֹא־תוֹסִיפוּ עוֹד רְאוֹת פָּנָי׃

Acts 21:14 וְלֹא־אָבָה שְׁמֹעַ וַנִּרֶף מִמֶּנּוּ וַנֹּאמַר רְצוֹן יְהֹוָה יֵעָשֶׂה׃

Acts 22:17 וַיְהִי בְּשׁוּבִי אֶל־יְרוּשָׁלַיִם וָאֶתְפַּלֵּל בַּמִּקְדָּשׁ וַתְּהִי עָלַי יַד־יְהֹוָה׃

Acts 26:7 וַאֲשֶׁר שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטֵינוּ מְיַחֲלִים לְהַגִּיעַ לָהּ בְּעָבְדָם אֶת־יְהֹוָה תָּמִיד יוֹמָם וָלָיְלָה עַל־דְּבַר הַתִּקְוָה הַזֹּאת הַמֶּלֶךְ אַגְרִפַּס הַיְּהוּדִים מְבַקְשִׁים לְחַיְּבֵנִי׃

Romans 4:8 אַשְׁרֵי אָדָם לֹא־יַחְשֹׁב יְהֹוָה לוֹ עָוֹן׃

Romans 9:29 וְכַאֲשֶׁר אָמַר יְשַׁעְיָהוּ לִפְנֵי מִזֶּה לוּלֵי יְהֹוָה צְבָאוֹת הוֹתִיר לָנוּ שָׂרִיד כִּמְעָט כִּסְדֹם הָיִינוּ לַעֲמֹרָה דָּמִינוּ׃

Romans 10:13 כִּי־כֹל אֲשֶׁר־יִקְרָא בְּשֵׁם יְהֹוָה יִמָּלֵט׃

Romans 10:16 אֲבָל לֹא־כוּלָּם שָׁמְעוּ לְקוֹל הַבְּשׂוֹרָה כִּי יְשַׁעְיָהוּ אָמַר יְהֹוָה מִי הֶאֱמִין לִשְׁמוּעָתֵנוּ׃

Romans 11:3 יְהֹוָה אֶת־נְבִיאֶיךָ הָרְגוּ וְאֶת־מִזְבְּחֹתֶיךָ הָרָסוּ וָאִוָּתֵר אֲנִי לְבַדִּי וַיְבַקְשׁוּ אֶת־נַפְשִׁי׃

Romans 11:34 כִּי מִי־תִכֵּן אֶת־רוּחַ יְהֹוָה וְאִישׁ עֲצָתוֹ יוֹדִיעֶנּוּ׃

Romans 12:19 אַל־תִּנָּקְמוּ נָקָם יְדִידַי כִּי אִם־תְּנוּ מָקוֹם לַחֲרוֹן־אָף כִּי כָתוּב לִי נָקָם וְשִׁלֵּם אָמַר יְהֹוָה׃

Romans 14:11 כִּי כָתוּב חַי־אָנִי נְאוּם־יְהֹוָה כִּי לִי תִּכְרַע כָּל־בֶּרֶךְ וְכָל־לָשׁוֹן תּוֹדֶה לֵאלֹהִים׃

Romans 15:11 וְאוֹמֵר הַלֲלוּ אֶת־יְהֹוָה כָּל־גּוֹיִם שַׁבְּחוּהוּ כָּל־הָאוּמִּים׃

1 Corinthians 2:16 כִּי מִי־תִכֵּן אֶת־רוּחַ יְהֹוָה וּמִי יוֹדִיעֶנּוּ וַאֲנַחְנוּ הִנֵּה יֶשׁ־לָנוּ רוּחַ הַמָּשִׁיחַ׃

1 Corinthians 3:20 וְעוֹד כָּתוּב יְהֹוָה יֹדֵעַ מַחְשְׁבוֹת חֲכָמִים כִּי הֵמָּה הָבֶל׃

1 Corinthians 4:19 אֲבָל בּוֹא אָבוֹא אֲלֵיכֶם בִּזְמַן קָרוֹב אִם־יִרְצֶה יְהֹוָה וְלֹא אֶת־דִּבְרֵי הַמִּתְגָּאִים אֵדָעָה כִּי אִם־אֶת־גְּבוּרָתָם׃

1 Corinthians 10:9 וְלֹא־נְנַסֶּה אֶת־יְהֹוָה כַּאֲשֶׁר נִסּוּהוּ מִקְצָתָם וַיְאַבְּדוּם הַנְּחָשִׁים׃

1 Corinthians 14:21 הֵן כָּתוּב בַּתּוֹרָה כִּי־בְלַעֲגֵי שָׂפָה וּבְלָשׁוֹן אַחֶרֶת אֲדַבֵּר אֶל־הָעָם הַזֶּה וְגַם בְּזֹאת לֹא־אָבוּ שְׁמֹעַ־לִי אָמַר יְהֹוָה׃

1 Corinthians 16:7 כִּי כָעֵת אֵין רְצוֹנִי שֶׁאֶרְאֶה אֶתְכֶם כְּעֹבֵר בְּתוֹכֲכֶם כִּי־אֲקַוֶּה לָשֶׁבֶת אֶצְלְכֶם יָמִים אִם־יִתֵּן יְהֹוָה׃

1 Corinthians 16:10 וְכִי יָבוֹא אֲלֵיכֶם טִימוֹתִיּוֹס רְאוּ־נָא שֶׁיִּהְיֶה עִמָּכֶם בְּלִי פָחַד כִּי־מְלֶאכֶת יְהֹוָה הוּא עֹשֶׂה כָּמוֹנִי׃

2 Corinthians 6:17 עַל־כֵּן צְאוּ מִתּוֹכָם וְהִבָּרוּ נְאוּם־יְהֹוָה וְטָמֵא אַל־תִּגָּעוּ וַאֲנִי אֲקַבֵּץ אֶתְכֶם׃

2 Corinthians 6:18 וְהָיִיתִי לָכֶם לְאָב וְאַתֶּם תִּהְיוּ־לִי לְבָנִים וּלְבָנוֹת נְאוּם־יְהֹוָה צְבָאוֹת׃

2 Corinthians 10:18 כִּי לֹא הַמְשַׁבֵּחַ נַפְשׁוֹ נֶאֱמָן הוּא כִּי אִם־אֲשֶׁר יְשַׁבְּחֶנּוּ יְהֹוָה׃

Colossians 3:24 וִידַעְתֶּם כִּי תִקְחוּ מֵאֵת יְהֹוָה גְּמוּל הַיְרוּשָּׁה כִּי אֶת־אֲדֹנֵינוּ הַמָּשִׁיחַ עֹבְדִים אַתֶּם׃

1 Thessalonians 1:8 כִּי מֵאִתְּכֶם נִשְׁמַע קוֹל דְּבַר יְהֹוָה לֹא בְּמַקְדּוֹנְיָא וַאֲכַיָּא לְבַד כִּי בְּכָל־מָקוֹם יָצְאָה אֱמוּנַתְכֶם לֵאלֹהִים וְאֵין־לָנוּ צֹרֶךְ לְדַבֵּר עוֹד דָּבָר׃

1 Thessalonians 4:6 וְלֹא־יַעֲשֹׁק אִישׁ וְיוֹנֶה אֶת־אָחִיו בְּמַשָׂא וּמַתָּן כִּי־נוֹקֵם יְהֹוָה עַל־כָּל־זֹאת כַּאֲשֶׁר כְּבָר אָמַרְנוּ אֲלֵיכֶם וְהַעִידֹנוּ בָכֶם׃

1 Thessalonians 4:9 וְעַל־אַהֲבַת הָאַחִים אֵין־צֹרֶךְ לִכְתֹּב אֲלֵיכֶם הֲלֹא אַף־אַתֶּם לְמוּדֵי יְהֹוָה לְאַהֲבָה אִישׁ אֶת־רֵעֵהוּ׃

1 Thessalonians 4:15 כִּי אֶת־זֹאת נֹאמַר לָכֶם בִּדְבַר יְהֹוָה כִּי אֲנַחְנוּ הַחַיִּים הַנּוֹתָרִים עַד־בֹּא הָאָדוֹן לֹאֹ נְקַדֵּם אֶת־הַיְשֵׁנִים׃

1 Thessalonians 5:2 הֲלֹא אַף־אַתֶּם יְדַעְתֶּם הֵיטֵב כִּי יוֹם־יְהֹוָה כַּגַּנָּב בַּלַּיְלָה כֵּן יָבוֹא׃

2 Thessalonians 2:2 אֲשֶׁר לֹא־תִטָּרֵף דַּעְתְּכֶם פִּתְאֹם וַאֲשֶׁר לֹא תִּבָּהֵלוּ לֹא בְרוּחַ וְלֹא בְדִבּוּר וְלֹא בְאִגֶּרֶת כְּאִלּוּ שְׁלוּחָה מֵאִתָּנוּ לֵאמֹר הִגִּיעַ יוֹם יְהֹוָה׃

2 Thessalonians 3:1 וְעוֹד אַחַי הִתְפַּלֲלוּ בַעֲדֵנוּ אֲשֶׁר יָרוּץ דְּבַר יְהֹוָה וְיִכָּבֵד כְּהִכָּבְדוֹ בְקִרְבְּכֶם׃

2 Timothy 1:18 יִתְּנֶנּוּ הָאָדוֹן לְרַחֲמִים לִפְנֵי יְהֹוָה בַּיּוֹם הַהוּא וְרֹב שֵׁרוּתוֹ אֲשֶׁר שֵׁרֵת בְּאֶפְסוֹס אַתָּה יָדַעְתָּ הֵיטֵב׃

2 Timothy 2:19 וִיסוֹד הָאֱלֹהִים אֵיתָן לֹא יִמּוֹט וְזֶה חוֹתָמוֹ יֹדֵעַ יְהֹוָה אֵת אֲשֶׁר־לוֹ וְכָל־הַקּוֹרֵא בְּשֵׁם יְהֹוָה יָסוּר מֵעָוֶל׃

2 Timothy 4:14 אֲלֶכְסַנְדְּרוֹס חָרַשׁ הַנְּחשֶׁת עָשָׂה לִי רָעוֹת רַבּוֹת יְשַׁלֶּם־לוֹ יְהֹוָה כְּמַעֲשָׂיו׃

Hebrews 2:13 וְאוֹמֵר וְקִוֵּיתִי לוֹ וְעוֹד הִנֵּה אָנֹכִי וְהַיְלָדִים אֲשֶׁר נָתַן־לִי יְהֹוָה׃

Hebrews 4:3 כִּי בָּאֵי הַמְּנוּחָה אֲנַחְנוּ הַמַּאֲמִינִים כְּמוֹ שֶׁאָמַר אֲשֶׁר־נִשְׁבַּעְתִּי בְאַפִּי אִם־יְבֹאוּן אֶל־מְנוּחָתִי אַף כִּי נִגְמְרוּ מַעֲשֵׂי יְהֹוָה מֵעֵת הִוָּסֵד הָעוֹלָם׃

Hebrews 7:21 כִּי הֵמָּה נִתְכַּהֲנוּ בְלִי־שְׁבוּעָה וְזֶה בִּשְׁבוּעָה עַל־יְדֵי הָאֹמֵר לוֹ נִשְׁבַּע יְהֹוָה וְלֹא יִנָּחֵם אַתָּה־כֹהֵן לְעוֹלָם עַל־דִּבְרָתִי מַלְכִּי־צֶדֶק׃

Hebrews 8:8 כִּי־כֹה אָמַר בְּהוֹכִיחַ אֹתָם הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאוּם־יְהֹוָה וְכָרַתִּי אֶת־בֵּית יִשְׂרָאֵל וְאֶת־בֵּית יְהוּדָה בְּרִית חֲדָשָׁה׃

Hebrews 8:9 לֹא כַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַתִּי אֶת־אֲבוֹתָם בְּיוֹם הֶחֱזִיקִי בְיָדָם לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲשֶׁר־הֵמָּה הֵפֵרוּ אֶת־בְּרִיתִי וְאָנֹכִי בָּחַלְתִּי בָם נְאוּם־יְהֹוָה׃

Hebrews 8:10 כִּי זֹאת הַבְּרִית אֲשֶׁר אֶכְרֹת אֶת־בֵּית יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי הַיָּמִים הָהֵם נְאוּם־יְהֹוָה נָתַתִּי אֶת־תּוֹרָתִי בְּקִרְבָּם וְעַל־לִבָּם אֶכְתֳּבֶנָּה וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים וְהֵמָּה יִהְיוּ־לִי לְעָם׃

Hebrews 8:11 וְלֹא יְלַמְּדוּ עוֹד אִישׁ אֶת־רֵעֵהוּ וְאִישׁ אֶת־אָחִיו לֵאמֹר דְּעוּ אֶת־יְהֹוָה כִּי כוּלָּם יֵדְעוּ אוֹתִי לְמִקְּטַנָּם וְעַד־גְּדוֹלָם׃

Hebrews 10:16 זֹאת הַבְּרִית אֲשֶׁר אֶכְרֹת אִתָּם אַחֲרֵי הַיָּמִים הָהֵם אָמַר יְהֹוָה נָתַתִּי אֶת־תּוֹרָתִי בְּקִרְבָּם וְעַל־לִבָּם אֶכְתֳבֶנָּה׃

Hebrews 10:30 כִּי־יָדַעְנוּ מִי הוּא הָאֹמֵר לִי נָקָם וְשִׁלֵּם וְעוֹד כִּי־יָדִין יְהֹוָה עַמּוֹ׃

Hebrews 12:5 וַתִּשְׁכְּחוּ נִחוּמֵי הַמְדַבֵּר אֲלֵיכֶם כְּדַבֵּר אֶל־בָּנִים לֵאמֹר מוּסַר יְהֹוָה בְּנִי אַל־תִּמְאָס וְאַל־תָּקֹץ בְּתוֹכַחְתּוֹ׃

Hebrews 12:6 כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶאֱהַב יְהֹוָה יוֹכִיחַ יַכְאִב אֶת־בֵּן יִרְצֶה׃

Hebrews 13:6 עַל־כֵּן נִבְטַח וְנֹאמַר יְהֹוָה לִי בְּעֹזְרָי לֹא אִירָא מַה־יַּעֲשֶׂה לִי אָדָם׃

James 1:7 וְהָאִישׁ הַהוּא אַל־יְדַמֶּה בְנַפְשׁוֹ כִּי־יִּשָּׂא דָבָר מֵאֵת יְהֹוָה׃

James 1:12 אַשְׁרֵי הָאִישׁ הָעֹמֵד בְּנִסְיוֹנוֹ כִּי כַּאֲשֶׁר נִבְחַן יִשָּׂא עֲטֶרֶת הַחַיִּים אֲשֶׁר־הִבְטִיחַ יְהֹוָה לְאֹהֲבָיו׃

James 2:23 וַיִּמָּלֵא הַכָּתוּב הָאֹמֵר וְהֶאֱמִן אַבְרָהָם בַּיהֹוָה וַתֵּחָשֶׁב־לוֹ לִצְדָקָה וַיִּקָּרֵא אֹהֵב יְהֹוָה׃

James 4:10 הִשָּׁפְלוּ לִפְנֵי יְהֹוָה וְהוּא יָרִים אֶתְכֶם׃

James 4:15 תַּחַת אֲשֶׁר תֹּאמְרוּ אִם־יִרְצֶה יְהֹוָה וְנִחְיֶה נַעֲשֶׂה כָּזֹה וְכָזֶה׃

James 5:4 הִנֵּה שְׂכַר הַפֹּעֲלִים אֹסְפֵי קְצִיר שְׂדֹתֵיכֶם אֲשֶׁר עֲשַׁקְתֶּם צֹעֵק עֲלֵיכֶם וְצַעֲקַת הַקּוֹצְרִים בָּאָה בְאָזְנֵי יְהֹוָה צְבָאוֹת׃

James 5:10 אֶחָי הַנְּבִיאִים אֲשֶׁר דִּבְּרוּ בְּשֵׁם יְהֹוָה הֵם יִהְיוּ לָכֶם לְמוֹפֵת הָעֳנִי וְהַתּוֹחֶלֶת׃

James 5:11 הִנֵּה מְאַשְּׁרִים אֲנַחְנוּ אֶת־הַסֹּבְלִים שְׁמַעְתֶּם סַבְלָנוּת אִיּוֹב וְאֶת־אַחֲרִית הָאָדוֹן רְאִיתֶם כִּי־רַחוּם וְחַנּוּן יְהֹוָה׃

James 5:14 אִישׁ מִכֶּם כִּי־יֶחֱלֶה יִקְרָא אֶת־זִקְנֵי הַקְּהִלָּה וְיִתְפַּלֲלוּ בַעֲדוֹ וִיסוּכוּהוּ שֶׁמֶן בְּשֵׁם יְהֹוָה׃

1 Peter 1:25 יָבֵשׁ חָצִיר נָבֵל צִיץ וּדְבַר יְהֹוָה יָקוּם לְעוֹלָם וְהוּא הַדָּבָר אֲשֶׁר בּוּשַׂר לָכֶם׃

1 Peter 3:11 כִּי־עֵינֵי יְהֹוָה אֶל־צַדִּיקִים וְאָזְנָיו אֶל־שַׁוְעָתָם׃

1 Peter 3:12 וּפְנֵי יְהֹוָה בְּעֹשֵׂי רָע׃

1 Peter 3:15 אֶת־יְהֹוָה אֱלֹהִים אֹתוֹ תַקְדִּישׁוּ בִּלְבַבְכֶם וִהְיוּ נְכֹנִים תָּמִיד לְהָשִׁיב דָּבָר בַּעֲנָוָה וּבְיִרְאָה לְכָל־מְבַקֵּשׁ מֵאִתְּכֶם חֶשְׁבּוֹן הַתּוֹחֶלֶת אֲשֶׁר בְּקִרְבְּכֶם׃

1 Peter 5:3 אַף־לֹא כְּרוֹדָנִים בְּנַחֲלַת יְהֹוָה כִּי אִם־לִהְיוֹת מוֹפֵת לַצֹּאן׃

2 Peter 2:9 כִּי יוֹדֵעַ יְהֹוָה לְהַצִּיל אֶת־חֲסִידָיו מִנִּסָּיוֹן וְלַחֲשֹׂךְ אֶת־הָרְשָׁעִים לְיוֹם הַמִּשְׁפָּט לְהָשִׁיב גְּמוּלָם לָהֶם׃

2 Peter 2:11 אֲשֶׁר אַף־הַמַּלְאָכִים הַגְּדוֹלִים מֵהֶם בְּעֹז וָכֹחַ לֹא יְגַדְּפוּם לִפְנֵי יְהֹוָה בְּמִשְׁפָּטָם׃

2 Peter 3:8 וְזֹאת הָאַחַת אַל־תֵּעָלֵם מִכֶּם חֲבִיבָי שֶׁיּוֹם אֶחָד כְּאֶלֶף שָׁנִים בְּעֵינֵי יְהֹוָה וְאֶלֶף שָׁנִים כְּיוֹם אֶחָד׃

2 Peter 3:9 וְלֹא־יְאַחֵר יְהֹוָה אֶת־אֲשֶׁר הִבְטִיחַ כַּאֲשֶׁר־יֵשׁ חֹשְׁבִים זֹאת לְאִחוּר כִּי מַאֲרִיךְ אַפּוֹ בַּעֲבוּרֵנוּ וְלֹא יַחְפֹּץ בַּאֲבֹד הָאֹבְדִים כִּי אִם־בִּפְנוֹת כּוּלָּם לַתְּשׁוּבָה׃

2 Peter 3:10 בֹּא יָבֹא יוֹם־יְהֹוָה כְּגַנָּב בַּלָּיְלָה אָז הַשָּׁמַיִם בְּשָׁאוֹן יַחֲלֹפוּ וְהַיְסֹדוֹת יְבֹעֲרוּ וְהִתְמֹגֲגוּ וְהָאָרֶץ וְהַמַּעֲשִׂים אֲשֶׁר עָלֶיהָ יִשָּׂרֵפוּ׃

2 Peter 3:12 וּלְחַכּוֹת לְיוֹם־יְהֹוָה שֶׁיָּבֹא וּלְהָחִישׁ אֹתוֹ אֲשֶׁר בּוֹ הַשָּׁמַיִם יָמוּגוּ בָאֵשׁ וְהַיְסֹדוֹת יְבֹעֲרוּ וְנָמַסּוּ׃

Jude 1:5 וְיֵשׁ אֶת־נַפְשִׁי לְהַזְכִּיר אֶתְכֶם אֶת־אֲשֶׁר כְּבָר יְדַעְתֶּם כִּי הוֹשִׁיעַ יְהֹוָה אֶת־הָעָם מִמִּצְרַיִם וַיַּשְׁמֵד אַחַר כֵּן אֶת־אֲשֶׁר לֹא הֶאֱמִינוּ׃

Jude 1:9 וּמִיכָאֵל שַׂר הַמַּלְאָכִים בְּהִתְוַכְּחוֹ עִם־הַשָּׂטָן וַיָּרֶב אִתּוֹ עַל־אֹדוֹת גְּוִיַּת מֹשֶׁה לֹא־מְלָאוֹ לִבּוֹ לַחֲרֹץ מִשְׁפַּט גִּדּוּפִים כִּי אִם־אָמַר יִגְעַר יְהֹוָה בָּךְ׃

Jude 1:14 וְגַם־חֲנוֹךְ הַשְּׁבִיעִי לְאָדָם נִבָּא עֲלֵיהֶם לֵאמֹר הִנֵּה יְהֹוָה בָּא בְּרִבֲבֹת קְדֹשָׁיו׃

Revelation 1:8 אֲנִי הָאָלֶף וְהַתָּו רֹאשׁ וָסוֹף נְאוּם יְהֹוָה אֱלֹהִים הַהֹוֶה וְהָיָה וְיָבוֹא אֱלֹהֵי צְבָאוֹת׃

Revelation 4:8 וְאַרְבַּע הַחַיּוֹת שֵׁשׁ כְּנָפַיִם שֵׁשׁ כְּנָפַיִם לְאֶחָת וְהֵן מְלֵאוֹת עֵינַיִם מִסָּבִיב וּמִלִּפְנִים וְאֵין־דֳּמִי לָהֶן יוֹמָם וָלַיְלָה וְאֹמְרוֹת קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ יְהֹוָה אֱלֹהִים צְבָאוֹת הָיָה וְהֹוֶה וְיָבוֹא׃

Revelation 11:1 וַיִּנָּתֶן־לִי קָנֶה וְהוּא כְמַטֶּה וַיַּעֲמֹד הַמַּלְאָךְ וַיֹּאמֶר קוּם וּמֹד אֶת־הֵיכַל יְהֹוָה וְאֵת הַמִּזְבֵּחַ וְאֵת הַמִּשְׁתַּחֲוִים בּוֹ׃

Revelation 11:17 וַיֹּאמְרוּ מוֹדִים אֲנַחְנוּ לְךָ יְהֹוָה אֱלֹהִים צְבָאוֹת הַהֹוֶה וְהָיָה וְיָבוֹא כִּי לָבַשְׁתָּ עוּזְּךָ הַגָּדוֹל וַתִּמְלֹךְ׃

Revelation 11:19 וַיִּפָּתַח הֵיכַל יְהֹוָה בַּשָּׁמַיִם וַיֵּרָא אֲרוֹן בְּרִיתוֹ בְּהֵיכָלוֹ וַיְהִי בְּרָקִים וְקֹלוֹת וּרְעָמִים וְרַעַשׁ וּבָרָד כָּבֵד׃

Revelation 15:3 וַיָּשִׁירוּ אֶת־שִׁירַת מֹשֶׁה עֶבֶד אֱלֹהִים וְשִׁירַת הַשֶׂה לֵאמֹר גְּדוֹלִים מַעֲשֶׂיךָ וְנִפְלָאִים יְהֹוָה אֱלֹהִים צְבָאוֹת צֶדֶק וֶאֱמֶת דְּרָכֶיךָ מֶלֶךְ הַגּוֹיִם׃

Revelation 15:4 מִי לֹא יִירָאֲךָ יְהֹוָה וְלֹא יִתֵּן כָּבוֹד לְשִׁמְךָ כִּי־קָדוֹשׁ אַתָּה לְבַדֶּךָ כִּי כָל־הַגּוֹיִם יָבֹאוּ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ כִּי־נִגְלוּ מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ׃

Revelation 16:7 וָאֶשְׁמַע אֶת־הַמִּזְבֵּחַ אֹמֵר אָמְנָם כֵּן יְהֹוָה אֱלֹהִים צְבָאוֹת אֱמֶת וָצֶדֶק מִשְׁפָּטֶיךָ׃

Revelation 18:8 עַל־כֵּן בְּיוֹם אֶחָד תָּבֹאנָה מַכּוֹתֶיהָ מָוֶת וְאֵבֶל וְרָעָב וְנִשְׂרְפָה בְּמוֹ־אֵשׁ כִּי חָזָק יְהֹוָה אֱלֹהִים הַשֹּׁפֵט אֹתָהּ׃

Revelation 19:6 וָאֶשְׁמַע קוֹל כְּקוֹל הָמוֹן רַב וּכְקוֹל מַיִם רַבִּים וּכְקוֹל רְעָמִים חֲזָקִים וַיֹּאמְרוּ הַלֲלוּיָהּ כִּי־מָלַךְ אֱלֹהֵינוּ יְהֹוָה צְבָאוֹת׃

Revelation 21:22 וְהֵיכָל לֹא־רָאִיתִי בָהּ כִּי יְהֹוָה אֱלֹהִים צְבָאוֹת הוּא וְהַשֶׂה הֵיכָלָהּ׃

Revelation 22:5 וְלַיְלָה לֹא יִהְיֶה־עוֹד וְלֹא יִצְטָרְכוּ עוֹד לְאוֹר נֵר וּלְאוֹר שָׁמֶשׁ כִּי־יְהֹוָה אֱלֹהִים הוּא יָאִיר לָהֶם וּמָלְכוּ עַד־עוֹלְמֵי עוֹלָמִים׃

E-Mail Updates

Tell A Friend

Statement of Faith

Exchange Links

HEBREW NEW TESTAMENT

The Chaplain to the United States Senate called it the

"NT Time Bomb" Now you can read it for yourself!

The Aramaic English New Testament (AENT)

- IN HEBREW LETTERS -

Click here for articles from the New York Times, Washington Post and Times Herald.

NEW VIDEO